כל הפרחים כולם

כל הפרחים כולם

ההיתי הולך לשדה פרחים ענק וקוטף פרח אחרי פרח אילו ידעתי שזה יוכל לעזור,

ההיתי מקיף את העולם, ההיתי עושה הכל כדיי לשחזר את הזוגיות המדהימה שהייתה לי עם דנה.

הכל התחיל לפני משהו כמו שנתיים, הכי בנאלי בעולם...

לילה, מועדון צפוף, הרבה יותר מדיי אלכוהול, מבטים שמצטלבים, חיוך, נשיקה. טלפון...

כמה שעות מאוחר יותר בזמן שאני מנסה להתאושש מההאנג – אובר שתקף אותי באכזריות בדרך לעוד יום עבודה ארוך הטלפון צילצל.

בחוסר חשק עניתי והופתעתי לגלות שזו היא, הילדה היפה עם המיני הקצר מאתמול.

קבענו לתשע באחד מהברים היותר מדיי פאנסים בעייני עצמם של העיר המדהימה והארורה הזו.

קצת אפטר שייב, מיישר קמט בחולצה לוקח איתי מהמטבח את שקית הזבל בדרך למונית.

הפגישה הייתה נחמדה ואחרי פחות מחצי שעה שנינו כבר ידענו לאן זה מוביל...

"אצלך או אצלי"? היא שאלה, "אצלך" עניתי ללא היסוס "אצלי מבולגן"...

שילמתי את החשבון והשארתי טיפ נדיב במיוחד לברמנית החמודה שלא הפסיקה לחייך אלינו מצידו השני של הדלפק.

כשיצאנו, התור בכניסה כבר היה מספיק גדול בשביל שאצטרך להשפיל את המבט אבל למזלי בתוך שניות נבלענו בתוך אחת המוניות שחיכו בחוץ.

 

הערב שהעברנו היה אחד היפים ביותר שהיו לי בזמן האחרון והופתעתי לגלות שמלבד משיכה יש ביננו משהו שנראה, לפחות בהתחלה, כמו משהו אמיתי.

בילינו את הלילה בשיחות עמוקות ולקראת הבוקר שני בקבוקי יין ריקים הם שסיפרו את סיפרו של הזמן שהעברנו.

הכל היה מושלם וזה אולי מה שגרם לי לרצות להיות איתה יותר ויותר.

עשיתי כמעט כל מה שיכולתי בשביל שתהיה מאושרת – מלונות, מסעדות יוקרה, מסעות קניות בכיכר המדינה והרבה מאוד פרחים אדומים.

כנראה ששלחתי זר אחד יותר מדיי.

 

אחרי קצת פחות מחודש חזרתי הביתה כשזוג עיניים יפות מחכות לי כשהן רטובות מדמעות.

"אני יודעת הכל" אמרה דנה. 

מה את יודעת ? ניסיתי להתמם אבל הנימה שבה שאלתי את השאלה אמרה יותר מהכל.

"השליח של הפרחים שהביא היום את הזר לאהובתך החדשה, הוא במקרה אחד הידידים הטובים שלי".

 "ארזתי לך"

 

וככה זה נגמר... ומאז שנתיים של מחשבות על זר פרחים מיותר אחד שהרס לי זוגיות מדהימה, היה עדיף סלסלת פרי...